Kilayim
Daf 8a
הלכה: תַּנֵּי סוֹמְכִין עוֹמָרִין בְּצַד גְּפָנִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לִיטַּע בְּצַד 8a קָמָה יְבֵישָׁה גֶּפֶן יָבֵשׁ. מַהוּ לִזְרֹעַ בְּצַד גְּפָנִים יְבֵשׁוֹת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא גֶּפֶן שֶׁיָּֽבְשָׁה אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. וְאָמַר רִבִּי לָֽעְזְר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֲפִילוּ גֶּפֶן הַצֶּמֶר אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.
Traduction
On a enseigné: on peut adosser les gerbes de blé contre des ceps de vigne détachés (sans crainte du mélange). Cela prouve, dit R. Yossé, que (par comparaison) il n’est pas permis de planter une vigne desséchée à côté d’une gerbe de blé desséchée (si elle n’est pas coupée). Est-il permis d’ensemencer au pied de vignes desséchées? On peut déduire la réponse de ce qu’il est dit (7, 2): ''Il est défendu en principe de planter un cep de vigne desséché parmi d’autres semences; mais, en cas de fait accompli, ce qui est à l’entoure n’est pas interdit''. Or, R. Eliézer dit à ce sujet que cet avis est celui de R. Meir, puisqu’il dit, aussitôt après, qu’il en est de même pour le cotonnier: il est interdit en principe de l‘implanter là, mais en cas de fait accompli, les produits d’alentour ne sont pas perdus.
Pnei Moshe non traduit
גמ' סומכין עומרין של תבואה. בצד גפנים ואין חוששין שמא מן הגרעיני' הנופלין מהעומרים לארץ יעלו צמח ויהיו כלאים בכרם:
הדא אמרה. מדלא התירו אלא עומרין שכבר נקצרו ש''מ הא אצל הקמה אע''פ שיבשה אסור ליטע בצדה אפי' גפן יבש דאל''כ לישמעינן רבותא דאפי' בצד הקמה כשהיא יבשה מותר לסמוך אצלה גפן יבש:
מהו לזרוע. בתחלה זרע ירקות בצד גפנים יבשות:
נישמעינה מן הדא. דתנן לקמן בפ''ז גפן שיבשה אסורה מלזרוע בצדה מפני מראית עין ואם זרע אינה מקדשת לאסור הזרעים בהנאה וא''ר אלעזר עלה דר''מ היא דקאמר שם דאפי' צמר גפן אוסר ואינו מקדש וה''ה לגפן שיבשה אבל לרבנן אינו אוסר א''כ ש''מ מותר לזרוע בצד גפנים יבשות אליבא דרבנן:
הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמוּתָּר לִזְרֹעַ בְּצַד גְּפָנִים יְבֵשׁוֹת וְאִם צָֽמְחוּ מוּתָּרוֹת לְשֶׁעָבַר וַאֲסוּרוֹת לְעָתִיד לָבוֹא. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה גָּם כְּרָמַייָא אֲמַר לְאָרִיסֵיהּ פּוּק זְרַע. מִן דִּזְרַע צָֽמְחִין. אֲמַר לֵיהּ פּוּק חֲצוֹד. מִן דַּחֲצָד אַרְטִבוּן אֲמַר לֵיהּ פּוּק סְמַךְ. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה שֶׁהוּא אָמַר לְדַעַת גְּמוּרָה. שְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן אוֹמְרִין לְדַעַת גְּמוּרָה. חָזַר וְאָמַר אֲפִילוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
Traduction
Cela prouve qu’il est permis de semer d’autres espèces au pied de vignes desséchés, et les produits qui ont crû en ce cas sont permis par rapport au passé, tandis qu’à l’avenir ils sont interdits (on ne devra plus en manger à partir de ce moment). Un fait de ce genre survint à R. Simon bar Juda qui coupa sa vigne (par l’intrusion d’éléments hétérogènes): il dit à son jardinier d’aller ensemencer le champ; et lorsqu’il vit pousser les feuilles de vigne, il lui dit d’arracher les semences de verdure; puis, lorsqu’elles furent coupées, les ceps de vigne se desséchèrent faute de sève; il ordonna au jardinier d’attacher aux ceps comme soutiens les gerbes de blé coupées (la vigne peut donc être utilisée à cet usage, lorsqu’elle est desséchée). Mais, objecta R. Zeira, on sait maintenant que dans un cas semblable à celui de R. Simon bar Juda, il faut prescrire en temps et lieu les mesures nécessaires pour écarter tout interdit; mais pour d’autres personnes, qui ne se hâteraient pas d’enlever ce qui est défendu, quelle est la règle? Elle n’est pas différente; car, ainsi que l’avis de R. Simon bar Juda a été rectifié depuis lors, l’interdiction qu’il vient d’énoncer n’a lieu que pour l’apparence matérielle (pour ne pas induire d’autres en erreur par l’assemblage apparent d’éléments hétérogènes, quoiqu’au fond la défense ne soit pas réelle, la vigne étant desséchée).
Pnei Moshe non traduit
ואם צמחו. אמתני' קאי ואהא דקתני אם רצה גומם עד פחות מטפח וזורע ואח''כ משרש ועלה קאמר ואם חזרו וצמחו הגפנים יותר מטפח על הארץ מותרות לשעבר כלומר מה שכבר גדלו הזרעים קודם שצמחו מותרות הואיל והתירו לו חכמים לזרוע על סמך שישריש אח''כ ואע''פ שעדיין לא השריש אבל להבא אחר שראה שצמחו ומה שגדלו אח''כ אסורות עד שישריש הגפן:
כהדא דר''ש בן יהודה גם כרמייא. שהיה רוצה לזרוע במקומן והיה גומם וקוצץ את הגפנים והיה אומר לאריסי' צא וזרע שם בצידן ולאחר שזרע חזרו וצמחו הגפנים וא''ל צא וקצוץ א''נ צא וקצור הזרעים שלעבר דאותן מותרין הן ושלא יגדלו ביותר אחר שצמחו עוד הגפנים ולאחר שקצץ הרטובות והצומח הלח של הגפנים חזר ואמר לו צא וסמוך הזרעים בצדם:
ר''ז בעי עד כדון כר''ש בן יהודה. כלומר עד כאן שרי כה''ג אלא לר''ש בן יהודה גופיה שהוא היה נזהר ואמר לדעת גמורה שיעשה האריס כן אלא שאר בני אדם שאינן אומרין לדעת גמורה וכלומר מי חיישינן שאם אתה מתיר לו את הזרעים שגדלו לשעבר אף הוא יתיאש מלקוצרם אחר שחזרו וצמחו הגפנים:
חזר. ר''ז ופשיט לי' לנפשיה ואמר אפי' ר''ש בן יהודה לא היה נזהר לאסור את שלהבא אלא מפני מראית העין שהרואה אומר שזרע הזרעים בעוד שלא נגממו הגפנים עד פחות מטפח או שנזרעו אחר שחזרו וצמחו וכיון שאינו אסור אלא מפני מראית עין לא חיישינן למידי דהא מיהת כשזרע. הזרעים בהיתר הוא שזרע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source